החלטה בתיק בר"ע 2615-12-12

השופטת לאה גליקסמן :

1.     בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (ס"ע
 4139-06-11; דמ"ש 9637-10-11; השופטת דגית ויסמן), בה נדחתה בקשה לגילוי מסמכים ספיציפי  - צוואה נוספת של המשיב  2 (להלן - מר לוי).

2.     הרקע לבקשה:

2.1.                     המבקש הועסק במשיבה 1 (להלן - החברה), שמניותיה (או חלקן) מצויות בבעלות מר לוי. 

2.2.                     המבקש הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, ימי חופשה, הלנת שכר עבודה, דמי הבראה ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין. בנוסף, טען כי לנוכח העובדה שיזם והביא למר לוי את זיכיון מותג המלגזות "ניסן", בינו לבין מר לוי היה סיכום מפורש לפיו יהיה זכאי ל- 30% מרווחי פעילות מלגזות "ניסן" וכן ל- 30% ממניות חברת "קידמה מלגזות 2000 בע"מ". כמו כן טען כי נוכח תרומתו האדירה לצמיחת החברה, התחייב מר לוי להעביר לו ללא תמורה 50% ממניות החברה, עם פרישתו מעבודתו בחברה. 

2.3.                     המבקש הגיש בקשה לצו לגילוי מסמכים ספציפי, בה עתר לחייב את  מר לוי לגלות את צוואתו בה הוא מצווה חלק ממניות החברה או חלק ממניות חברת קידמת מלגזות 2000 בע"מ לזכותו של המבקש.

2.4.                     בית הדין נעתר לבקשה בהחלטה מיום 31.7.2012.

2.5.                     בהמשך להחלטה, הגיש מר לוי תצהיר בו העיד כי למיטב זכרונו לא ציווה כל חלק של מניותיו בחברות למבקש אלא לאשתו של המבקש, לימור מזוז, שהיא נכדתה של רעייתו. לתצהירו צורפה צוואה מיום 13.8.2007.

2.6.                     המבקש הגיש בקשה נוספת, בה עתר לחייב את מר לוי לגלות את צוואתו במסגרתה ציווה על הורשת חלק ממניות החברה למבקש ולרעייתו, וכן ציווה כי המבקש ינהל את החברה לאחר מותו. בתגובה לבקשה זו העיד מר לוי בתצהיר כי לא מצויה ברשותו כל צוואה בה ציווה חלק ממניותיו למבקש. לתגובה צורף גם מכתבו של עו"ד פרוינד, בו נאמר כי ברשותו מצויות שתי צוואות שערך מר לוי - אחת מיום 13.8.2007 והשנייה מיום 1.2.2012, אשר צורפה למכתבו.

2.7.                     בהחלטת בית הדין מיום 18.11.2012 נדחתה הבקשה הנוספת לגילוי מסמך ספציפי. בית הדין האזורי קבע כי לאור האמור במכתבו של מר פרוינד, לפיו  צוואה אחת גולתה למבקש ואילו הצוואה השנייה מאוחרת למועד הגשת התביעה, וכן האמור בתצהירו של מר לוי, הבקשה נדחית. בית הדין הוסיף כי אין מקום לחייב בעל דין לגלות מסמך לגביו נטען בתצהירו כי אינו מצוי ברשותו. החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור בפני.

3.      המבקש טען כי  החלטת בית הדין האזורי ניתנה על בסיס תצהיר כוזב של מר לוי, ובית הדין התעלם מנסיבות המעידות על קיומה של צוואה נוספת, שפורטו בבקשה הנוספת לגילוי מסמכים.

4.     המשיבים תמכו בהחלטת בית הדין מטעמיה, והדגישו כי מר לוי מיוזמתו צירף לתגובתו את מכתבו של עו"ד פרוינד בעניין הצוואות. כן הצהיר ב"כ המשיבים כי אין למשיבים התנגדות שעו"ד פרוינד יוזמן להיחקר על תוכן מכתבו. המשיבים הוסיפו כי לגופו של עניין אין כל רלוונטיות לצוואה, לנוכח העובדה שהוראות צוואה אינן מהוות התחייבות, ולכן אין ערך להוראת צוואה כנטען על ידי המבקש, גם אם הייתה, לאחר ביטולה. עוד נטען כי מר לוי הודה בקרבתו למבקש, באמון שנתן במבקש וברצונו לראות במבקש את ממשיך דרכו, ואין צורך להוכיח את יחסו זה למבקש על ידי חשיפת צוואה, שאינה זכורה למר לוי, שממנה עולים דברים אלה.

5.     לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

6.      הלכה היא כי מתן או סירוב ליתן צו לגילוי ועיון במסמכים נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ורק שעה שההחלטה מופרכת על פניה, תתערב ערכאת הערעור בהחלטה זו [דב"ע (ארצי) נד/16 - 4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 225 (1994); דב"ע (ארצי) נז/102 - 3 ד"ר דבורה נבות-פיקל - ד"ר מרדכי ריכטר, פד"ע לב 460 (1997)]. במקרה הנדון, לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטתו של בית הדין האזורי, אשר ניתנה על יסוד החומר שבפניו.

7.     יתר על כן. המבקש עתר כסעד חלופי להורות לעו"ד פרוינד למסור למבקש את כל צוואות המשיב שנערכו לאחר יום 13.8.2007, תוך מחיקת פרטים שאינם עוסקים במבקש. סעד זה למעשה נענה בכך שלתגובת המשיבים לבקשה הנוספת צורף מכתבו של  עו"ד פרוינד. אוסיף, כי בתגובה לבקשת רשות ערעור הצהיר ב"כ המשיבים כי אין למר לוי התנגדות לזימון עו"ד פרוינד להיחקר על מכתבו. 

8.     למען הסר ספק, מובהר כי אין באמור בסעיף 7 לעיל כדי לקבוע שיש לזמן את עו"ד פרוינד לעדות. ככל שתוגש בקשה לזמנו לעדות, ישקול בית הדין את הבקשה, ויקבע אם יש צורך בכך, בהתחשב במכלול נסיבות העניין, לרבות שאלת הרלוונטיות של קיומה של צוואה כנטען.

9.     סוף דבר: לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבים הוצאות הבקשה בסך של 3,000 ש"ח. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום,  ב' שבט תשע"ג (13 ינואר 2013 ) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: